שיחה גורלית - החוברת
 
http://  Gorali.122.co.il
 
 
ברוכים הבאים לאתר שיחה גורלית, סיפור מותח ודו-שיח מרתק עם סוף מפתיע, בחוברת חדשה להורדה חינם. אנא עזרו לנו לזכות את הרבים, ופרסמו את כתובת האתר לכמה שיותר חברים בפורומים ובאינטרנט. קריאה מהנה

 
תוכן עניינים
 
 
*)  להורדת החוברת לחץ כאן!
 
*)  עזור לפרסם את האתר!
 
*)  חדש: בחר מנגינת רקע
 

 
  
תוכן עניינים:
 
 
  נספחים:
 
 
  פרטים:
 
    להדפסה לחץ כאן
 

 

שיחה גורלית: דו-שיח בין אתאיסט לבין א-לוהים
 
פרק שלישי: התירוץ האחרון
 
הקול ענה לשאלה מיד, בחוכמה, ברוך ובנעימות שרק ציערה את האתאיסט יותר. מסיבה בלתי ברורה, רצה האתאיסט שהקול יכעס עליו. אך הוא גילה שבעל הקול רוצה רק בטובתו, ומוכיח אותו מתוך אהבה ודאגה אמיתיים.
 
וכך ענה הקול לשאלתו -
"בני, בני היקר, האם הלב שנתתי לך, לא לימד אותך דבר על משמעות חייך בעולם? ואתה ממשיך להתכחש. מי חשבת שנתן לך את הכח להאמין בי או לכפור במציאותי?
היתה לך כל היכולת שבעולם להאמין בי וגם לכפור בי, ושתי האפשרויות נמצאו לפניך, נתונות לשיפוטך. מי לדעתך נתן לך את שתי האפשרויות הללו? ומי לדעתך נתן לך את היכולת לבחור להאמין או לכפור בהן? האם באמת חשבת שטבע עיוור נתן לך את היכולת להסיק על קיומי ולכפור בי?
הרי שכל ותבונה נתתי לך, שאין לשום חיה בעולמי. ואם היית חיה, לא היתה לך שום בחירה כלל, ולא ספק ולא אמונה. אילו הייתי בורא אותך כמו כל בעל-חיים אחר, היית פועל אך ורק על פי יצריך בלי כל מחשבה, בלי אמונה ובלי כפירה.
אז מי לדעתך נתן לך את היכולת התבונית הזו, אם לא מי שברא אותך?"
 
 
לבו של האתאיסט ביקש להתבקע, הוא כמעט נשבר והביע חרטה, אך יצר העקשנות שבו התעקש על הויכוח, הוא זכר את כל חייו, הוא זכר את מחשבותיו האחרונות בבית החולים, והוא רצה להצדיק את עצמו. בלבו חיפש האתאיסט גם את התירוץ העלוב והדחוק ביותר כדי להגן על נפשו מתוכחה. לבסוף הוא מצא אחד.
 
"אבל איך יכולתי לדעת שיש משמעות לחיי?" קרא נמרוד, "איך יכולתי לדעת שאני שונה מכל בעלי-החיים האחרים שיצרת בעולמך? איך יכולתי לדעת שאיני עוד יצור חסר משמעות ביקום הרחב שיצרת?"
 
והתשובה הגיעה כהרגלה, פשוטה וברורה -
"כל בעלי-החיים נהנים מהעולם הזה, מסתפקים באוכל, במחסה ובטבע הסובב אותם. הם לא מבקשים יותר מכך, כי הם נבראו עבור העולם הזה. כל היצרים שלהם באים על סיפוקם בעולם הזה.
אך אתה, בן אדם, שונה מהם בתכלית השינוי.
אתה עוסק במוסר, בצדק, במשפט, בלימוד, בחוכמה, ברגש, במחשבה, במדע, ביצירה, בשירה, בנגינה, בחיפוש האמת, בדת, באלוקות, בעולם הבא ובנסתר. כך הם בני-האדם בכל העולם, שונים מכל חיה שיצרתי בעולמי. וגם אתה נבראת אדם. היתה לך בחירה במעשיך, הנפש שלך זעקה למשמעות, לתכלית גבוהה בחיים. וכל חייך לא מצאת סיפוק אמיתי בעולם הזה, והנפש שלך זעקה למציאות גבוהה יותר, לדת ולרוחניות.
בכל בני-האדם טבעתי רגשות עזים אלה, רצון לדת, למוסר, לצדק, לאמת, לאלוקות ולמשמעות. כך יוכלו בני-האדם לחפש את האמת בעולם.
שום מדע ושום חומר אינם מסוגלים להעלים רגשות אדירים אלה, ולפתור את האדם משאלות קיומיות. כל אדם שואל את עצמו, מדוע הוא חי, לשם מה הוא נברא, מהי מטרת חייו בעולם, ולהיכן הוא הולך".
 
האתאיסט שתק, והקול המשיך לדבר.
 
"מה חשבת שרציתי ממך?
מדוע נתתי לך יצר טוב ויצר רע, אם לא ביקשתי שתתמודד איתם לפי חוקי מוסר אלוקיים? מדוע לא בראתי אותך כמו חיה הפועלת על פי יצריה מבטן ומלידה, כמו חיה שאינה בוחרת את דרך חייה בעצמה?
מדוע חשבת שנתתי לך בינה, הגיון, תודעה ומוסר כליות, אם לא רציתי שתחפש דרכם את משמעות החיים בעולם?
האם חשבת שאני אפקיר את האדם בעולם ללא ספר הדרכה? האם לא חשבת מדוע האדם פוחד מהמוות יותר מכל בעל-חיים, גם כאשר אין לו עוד סיבה חומרית לחיות בעולם? האם לא ראית שכל האומות בעולם הבינו שיש חיים אחרי המוות, שיש שכר על הטוב ונענשים על כל חטא? האם לא הבנת שהאדם מטבע בריאתו שואף לנצחיות?
את כל אלו אני בראתי, כי אני יצרתי את נפש האדם, ולא הטבע העיוור. את כל הרגשות הללו טבעתי בבני-האדם וגם בך, לכן הגיעו האנשים לדת. יצרתי רגשות אלו בקרבם כדי שיחפשו אחר דת האמת בעולם. האם כל התכונות הללו לא לימדו אותך דבר על תכליתך?"
 
 
האתאיסט חיפש תשובה במחשבתו, ניסה למצוא תירוץ נוסף. בכוחות מאומצים אמר נמרוד, כמי שלא שמע את התשובה האחרונה -
"אבל איך יכולתי לדעת שיש לי נשמה? איך יכולתי לדעת שיש בחיים הללו יותר מהחומר הנראה לעין?"
כך קרא האתאיסט ברעדה, מצפה לעוד תשובה איתה לא יוכל להתווכח בהגיון.
 
וכך אכן ענה הקול -
"בני, אהובי. כמה שליחים מסרתי בידך, כדי שיקראו לך לפשפש בתכלית חייך, ולברר את האמת על החיים. מדוע לא שמעת להם, וביררת את מוצאם?
הרי ראית בעיניך שכל טבע שבראתי בעולמי מוגבל לחוקים, ואין לו בחירה בפני עצמו. אבן נופלת, ונמלה צועדת, אריה טורף, ותרנגולת דוגרת. הם כולם מתנהגים כפי שהנהגתי אותם וקבעתי עבורם. כולם חומריים. ואתה, בן אדם, רק אתה שונה מכל יצור אחר בעולמי. אתה מסוגל לבחור מרצונך כיצד לנהוג, ואיש אינו יכול לקבוע עבורך לאן תלך, מה תחשוב או מה תעשה.
לא היית מוגבל לחוקים כמו החיות בעולמי, ולא היית מוגבל לחוקים כמו היקום. גם לא היית בוחר לפי המקרה, אלא אתה מעצמך היית בוחר כיצד לנהוג. לא הוגבלת לחוקים ולא הוגבלת למקרה.
היה עליך לראות כיצד אבן מוגבלת ליפול, ונמלה מוגבלת לאגור, אך אתה לא מוגבל להלך בדרך מסויימת. הבחירה נתונה בידך, בשונה מכל יצור אחר בעולמי, בשונה מכל דומם וכל טבע. אינך חלק מהטבע, ונמצאת בך נשמה גבוהה מאוד. רק בזכותה אתה יכול לפעול נגד הטבע, להעלות מעלה כמלאך, ולרדת מטה כשטן. הבחירה בידך, ואם רק היית מביט בה, בבחירה החופשית שלך, היית מבין מיד שאתה שונה מכל טבע בעולמי, שאינך חומר, ויש בך מהות בלתי טבעית, מהות רוחנית, נשמה אלוקית שאני נתתי בך.
אתה מסוגל ליצור, אתה מסוגל לעשות ולבחור. כל אלו ניתנו לך ממני, ואין אותם לשום יצור וחומר בעולמי. האם לא ראית שאתה שונה מכל בריאה אחרת? האם לא ראית שיש באדם מהות בלתי חומרית, שהוא מסוגל להתנהג בניגוד לטבעו ורצונותיו? האם לא ראית שכח הבחירה של האדם הוא היפך הטבע, החוקיות והמקרה של העולם?
כמה שליחים מסרתי לך, רק כדי שתביט באמת ותודה בה.
מסרתי לך יצר טוב ויצר רע הנלחמים בנפשך על האמת, ואתה השופט ביניהם להחליט על כל דבר, אם טוב הוא או אם רע. האם מלחמת היצר לא לימדה אותך דבר על התכלית שלך בעולם, על הנסיון ומבחן האמונה? האם לא ראית שאני בוחן אותך בכל יום ויום על כל צעד ושעל? והרי נפשך זועקת על קיומי, כל חוכמתך זועקת שחכם יצר אותה, וכל האהבה שנתתי בך, היכן היא היום?
רחמים, אהבה ומוסר כליות (מצפון) טבעתי בנפשך, להיות אמיתי עם עצמך, להתחרט על פשע, לחוש חוסר סיפוק כאשר אתה משקר לעצמך, מתי אתה רע ומתי אתה לא אמיתי עם עצמך. האם לא הבנת שהם נועדו כדי לבחון אותך? כל השליחים שטבעתי בנפשך, ועדיין חשבת שאין דין ואין דיין?
בחירה חופשית בין טוב ורע נתתי לך, ואתה היית השופט היחיד בין טוב לרע. שום חיה לא בוחרת את דרכה בחיים, והנה אתה יכולת לבחור את דרכך, כי אתה היית השליט על חייך, אתה היית השופט האם ללכת בדרך טובה או רעה. האם הבחירה שטבעתי בנפשך לא לימדה אותך דבר על התכלית שלך בעולם?"
 
האתאיסט חשב על הדברים שנאמרו, ואז שאל שאלה נפוצה:
"אך כיצד יכולתי להיות בטוח? אולי נבראנו רק כדי להנות מהעולם הזה?"
 
 
 
והקול ענה -
"האם חשבת שהאדם נברא רק כדי להנות מהעולם הזה? והרי אתה יודע שבני-האדם מטבעם מתקשים להנות בעולם הזה, הם עובדים ומתאמצים יותר ממה שהם נהנים, וגם ההנאות שלהם ספורות ורגעיות, חולפות ונשכחות. בני-האדם אף פעם לא מסתפקים במה שיש להם, וגם העשירים והמפורסמים שבהם לא מאושרים באמת, הם דואגים ומודאגים מהבלי העולם והזמן - מן הכסף, הפרסום והתהילה הנלקחת מהם עם השנים, הם לא מוצאים סיפוק בחיי החומר, וחיי המשפחה שלהם מוכיחים זאת. שום איש אינו מאושר בעולם הזה - אם הוא חי רק עבור העולם הזה. די היה לך להביט ביצירה, כדי לדעת לאיזו מטרה היא נוצרה. כי אם האדם היה נברא כדי לחיות, אז מדוע הוא מת? ואם נברא האדם כדי למות, אז לשם מה הוא חי?
בעלי החיים נוצרו אך ורק עבור העולם הזה, ולכן כל הנאתם נמצאת בעולם הזה. בני-האדם נבראו עבור העולם הבא, ולכן הנאתם מהעולם הזה היא מוגבלת. אם רק היית מביט על בעלי החיים, היית מבין מיד את תכליתם בעולם הזה, לעומת התכלית שלך. היה עליך רק להביט בכלב או חתול שבראתי בעולמי, ולראות עד כמה הם נהנים ומאושרים מחיי החומר שלהם - הם מסתפקים במעט ביותר, באוכל ומקום בטוח, ולא זקוקים ליותר כדי להיות שמחים ומאושרים.
ראית כיצד נראה כלב אשר מוגשת לפניו ארוחה? ראית כיצד הוא מזיל ריר ומתמלא שמחה בכל פעם מחדש, כאילו היתה זו ארוחתו הראשונה, והוא סועד סעודת מלכים... ראית עד כמה נהנה הכלב לשחק בכדור? עד כמה נהנה החתול לשון ולהתכרבל? ואחרי שראית את הכלב והחתול, ולמדת על בעלי החיים בעולמי, כיצד יכולת לחשוב שהאדם נברא עבור אותה מטרה?
האם האדם מסוגל להגיע לשמחה של כלב או חתול? האם אי פעם נהנת כל כך ממראה ארוחה, או כדור שנזרק לעברך? האם היית מסוגל להזיל ריר ולרקוד מרוב שמחה בכל פעם שמוגשת לך ארוחה פשוטה? כמה עבודה ומאמץ האדם משקיע, והוא אינו מסוגל להגיע אפילו לשמחה של כלב!
האם באמת חשבת שמשמעות החיים שלך היתה להגיע לדרגה של כלב או חתול?
הרי גם אדם הנהנה מארוחות דשנות, בסופו של דבר יתרגל אליהם, כפי שהוא יתרגל לכסף, משחקים, מראה חיצוני או כל הנאה חומרית אחרת. האדם נמצא כל חייו במרדף אחרי האושר, כי הוא אינו מצליח להנות מחיי החומר. באדם יש מהות רוחנית, ולכן החומר לא מסוגל לספק אותו לאורך זמן. לעומתו, אפילו כלב מסוגל להנות בכל יום מחדש מחיי החומר, מאותה ארוחה ומאותו משחק, כפי שהפרה נהנית בכל יום מאכילת העשב, והלטאה מחום השמש. בעלי החיים מאושרים מחיי החומר, ולא דורשים יותר מזה, כי הם עצמם חומריים ונבראו עבור החיים החומריים.
האדם שונה מכל יצור חי אחר, כי השאיפות שלו לא מסתכמות בחיי החומר, והוא אינו מסוגל להגיע לאושר אמיתי על ידי הנאות חולפות. די אם היית מביט בחייך, כדי לראות שבראתי אותך עבור מטרה נעלה יותר מהעולם הזה.
הרי אם כל משמעות חייך היתה רק להנות מהעולם הזה, הייתי בורא אותך כמו כל חיה או בהמה אחרת, החיים עבור הרגע. הם נהנים ללא מאמץ, ומן הדברים הפשוטים ביותר, ומסתפקים במה שיש להם. לעומתם האדם צריך להתאמץ ולהשקיע כדי להנות, ולא מסתפק במועט. וגם כאשר האדם משיג את ההצלחה החומרית שהוא חיפש, הוא מתייאש ממנה כעבור זמן, ומחפש מטרה חומרית אחרת לרדוף אחריה. האדם אינו כמו בעלי החיים המסתפקים בחומר, האדם שואף לרוחניות.
אתה אדם, ולכן תמיד ידעת זאת. אתה חושב על העתיד, והידע משפיע על החיים שלך בהווה. לא נבראת כדי להיות כלב החי רק עבור העולם הזה. ולכן גם לא רצית להיות כלב או חתול, ולא קינאת בהם כלל, כי בתוכך הבנת שחיי החומר הם נחותים מחיי הרוח. רק מסיבה זו היית נעלב כאשר היו משווים אותך לכלב או חתול. בתוכך ידעת שמשמעות החיים היא גבוהה יותר מהעולם הזה, כי האדם מסוגל להתגבר על רצונו ולהנות ממושגים רוחניים כמו שירה, חוכמה ואהבה. האדם מסוגל לבנות את עצמו ואת אישיותו, והבחירה בידו אם להיות אנוכי כבהמה או אהוב כמלאך.
רק לאדם יש את הכח הזה, לרדת לרמות השפלות והבהמיות ביותר, ומצד שני את היכולת לעלות לדרגות הגבוהות והקדושות ביותר".
 
הקול סיים את דבריו, אך הוא המשיך להדהד בלבו של האתאיסט.
האתאיסט חשב זמן מה על מה שנאמר, ואז הוא קרא - "נכון. האדם לא נברא כדי להנות, ולא מסוגל להנות כמו בעלי החיים. אבל איך היה עלי לדעת זאת? האם ציפית ממני לחשוב על כל המהלך הלוגי הזה בעצמי, לחקור את בעלי החיים ובני-האדם?".
 
והקול הסביר -
"האמת אינה נחלת החכמים בלבד, אלא נחלת כל בני-האדם. לא היית חייב להיות חכם כדי למצוא את האמת. מספיק אם היית ישר ואמיתי עם עצמך.
אם רק היית מבקש להבין את יעודך, לבך היה מבין את כל מה שאמרתי ללא מילים, גם אם לא היית מסוגל להסביר את העניין בשכל והגיון, או אפילו לנסח אותו במילים. היית מבין זאת, כי טבעתי בלבך את ההבנה הזאת. תמיד הבנת שמשמעות החיים היא גבוהה יותר מהעולם הזה, גם אם לא חשבת על זה.
הליצנים והטפשים שמחים יותר מהחכמים, ובכל זאת לא שאפת להיות טיפש, כי השמחה שלהם היא חיצונית והיא ריקה מתוכן. ידעת שקיים אושר אמיתי יותר, ולכן מעולם לא שאפת להיות חיה או בהמה, על אף שידעת שהם נהנים מעולם החומר יותר ממך.
הגוף שלך נהנה מהעולם הזה, אבל הנשמה שלך ביקשה הנאה גבוהה יותר. לכן מטבעך הערכת את השכל והחוכמה, וגם את המאמץ והנתינה, על אף שהם נוגדים באופן טבעי את ההנאה הרגעית של העולם הזה. דבר זה היה מובן לך תמיד, גם ללא הסבר. כי מעולם לא רצית להיות חיה, ולא חשבת שיעודך הוא להיות כלב, חתול או קוף.
הרי גם אתה ידעת להעריך אדם העוסק בחוכמה, המתאמץ ושוקד על מלאכתו, המסוגל לשלוט בכעסו, והשואף לתקן את עצמו ואת העולם. גם אתה כיבדת בלבך את בני-אדם המקריבים את רצונם האישי, ולפעמים גם את חייהם, עבור מטרות נעלות כמו הצלה, שלום ואהבה. ומנגד גם אתה היית מביט בבוז על אדם אנוכי החי רק עבור הרגע, והעושה הכל רק לטובת עצמו.
לחיות עבור העולם הזה - זו מעולם לא היתה משמעות החיים ואתה ידעת זאת. ידעת זאת כי כך בראתי את האדם, עם היכולת הרוחנית למוסר, רחמים ואהבה. מסיבה זו תמיד הערכת את האנשים שהקריבו את רצונם האישי עבור הרוח וטובת הכלל, ותמיד הרגשת סלידה טבעית מאנשים אנוכיים החיים רק עבור הנאתם הרגעית. החומר ניתן עבור הגוף של האדם, אבל לא עבור הרוח שבו. לרוח הנצחית של האדם יש תוכנית מיוחדת, הוראות יצרן.
אני בראתי אותך, כפי שבראתי את כל בני-האדם, וטמנתי את המפה לחיפוש האמת בלבך. היה עליך רק להביט במפה הזו, הנמצאת בתוכך, כדי להבדיל בין שקר לאמת, ולמצוא את הדרך לאמת. במפה הנמצאת בלבך כבר נכתבו כל הדרכים מהם עליך להתרחק, והדרך היחידה בה עליך ללכת כדי למצוא אותי. אם רק היית מביט בתוככי לבך כדי לדעת מהי תכלית חייך בעולם, היית מוצא את רצוני ומגלה את תורתי".
 
 
האתאיסט חשב לרגע, ואז קרא: "אבל האדם רוצה להנות! כולם מחפשים את ההנאה החומרית, האם אין זו משמעות החיים של האדם?"
 
אז הקול הסביר מהי משמעות החיים -
"האדם נברא עבור הנאה, הנאה גבוהה יותר מכל מה שתוכל לתאר. אהבה נצחית, ממנה היית יכול רק לטעום בעולם הזה. כי מי שיצר את השמחה והאושר, הוא מקור כל ההנאה והאושר. נתתי לך מטובתי בעולם הזה, כדי שתוכל להכיר בי ולהגיע אלי.
נתתי לך עיניים להביט, ולהנות מן היופי שבראתי עבורך. אוזניים לשמוע, ולהנות מפיוט ומנגינה. אף ולשון כדי להריח ולטעום, ולהנות מהמזון שנתתי בעולמי. דרכם יכולת להכיר את רצוני הטוב, ואת אהבתי אליך. ודאי שרצוני הוא להטיב לאדם, ולכן האדם מתפלל ומברך את מי שנתן לו את כל הטוב בעולם הזה.
החומר נועד לספק את צרכי הגוף, ולכן האדם מברך עליו, אבל החומר לא יכול לספק את הנשמה. לכן מרגיש האדם בריקנות, ומחפש כל חייו אחרי סוד האושר. יש המחפשים את האושר בכסף, יש המחפשים אותו בפרסום וכבוד, יש המחפשים אותו בכח גופני או יופי חיצוני, אחרים במדע ולימוד החומר, אבל בסופו של דבר כלום לא נשאר מהחומר, וכל אדם רואה עוד בחייו כיצד הוא מאבד את כל מה שהוא לקח. כי אף אדם לא לוקח איתו יופי וכח בזקנה, אין לאף אדם שימוש בכסף במותו, ואין אף אדם שלוקח את ידיעת העולם הזה לקברו.
חשוב כיצד מגיע האדם לעולם הזה, וכיצד הוא עוזב את העולם הזה: התינוק נולד בידיים סגורות, ותופס בחוזקה את כל מה שמגיע לידיו, את כל העולם הוא רוצה לקחת, והכל שלו. האבא שלו, האמא שלו, המשחק שלו. אך כיצד עוזב האדם את העולם? הוא מת בידיים פתוחות לרווחה, את כל העולם הוא רצה לתפוס, אך לבסוף הוא לא לקח איתו דבר.
כל חייו רודף האדם אחרי האושר, וחושב שחיי החומר מסוגלים לספק אותו. לשם כך מציב האדם לעצמו מטרות שקריות, ומדמיין לעצמו שאם הוא רק ישיג אותן, הוא יהיה מאושר. האחד חושב שהאושר נמצא בכסף, או חושב שהאושר נמצא בתהילה ופרסום, יש החושב שהאושר נמצא ביופי החיצוני או בהצלחה החומרית. אבל בסופו של דבר אין אדם הזוכה להיות להיות מאושר בדרך החומר.
הילד מבקש משחק, הוא גודל ורוצה אופניים או כדור, ובטוח שרק אז הוא יהיה מאושר. אך גם לאחר שהוא משיג אותם, הנאתו היא רק זמנית, הוא מתבגר וכל אלה כבר אינם מספקים אותו. אז הוא רוצה להראות טוב, להשיג רכב ומקצוע לעבוד בו, ובטוח שרק אז הוא יהיה מאושר. אך גם אם הוא ישיג אותם, הוא עדיין לא יהיה מאושר. אז האדם אומר לעצמו שהוא יהיה מאושר רק אם יצליח בעסקים או יתפרסם. אך גם אם ישיג את רצונו, הוא רק שוב יגלה שהאושר אינו אמיתי, והשמחה היתה רק זמנית. כך עוברים כל חייו של האדם, במרדף חסר תכלית אחרי החומר, ממטרה שקרית אחת למטרה שקרית אחרת. והוא אינו מבין שהאושר האמיתי לא נמצא בחיי החומר, ואין לו יכולת לחוש שמחה אמיתית ללא הדרכה אלוקית.
העולם הזה נקרא גם עולם השקר, כי הוא מטעה את האנשים לחשוב שהם חיים רק עבורו, ולשכוח את יעודם האמיתי.
הכסף, היופי, המדע והחומר - הם כולם רק אמצעי המסייע להשיג את המטרה האמיתית. האדם יכול לקנות בית, אבל הוא לא יכול לקנות משפחה חמה. האדם יכול לקנות מיטה נוחה, אבל הוא לא יכול לקנות שלווה ורוגע. האדם יכול לקנות שעון יפה, אבל הוא לא יכול לקנות זמן. האדם לא יכול לקנות אהבה והוא לא יכול לקנות כבוד, האדם לא יכול לקנות אשה אוהבת וגם לא ילדים טובים. האדם לא יכול לקנות את האמת בכסף. את המטרות החשובות ביותר האדם צריך להשיג בכוחות עצמו, מתוך מאמץ ומידות טובות.
הרי גם העשירים הגדולים ביותר נוהגים לתרום מכספם לחולים ועניים, כי זה מה שהעולם מצפה מהם, כי בתוך תוכם כל בני האדם מבינים שחשיבות החיים לא נמדדת בהצלחה החומרית, אלא בעשייה הרוחנית. היו לך הרבה הזדמניות בחיים להבחין בכך, לא רק בחיים של אנשים אחרים אלא גם בחייך האישיים.
דרך העולם שכל אדם מספיד לפחות פעם אחת בחייו מישהו קרוב לו, בן משפחה או חבר. אז נזכר האדם עד כמה החיים הללו הם קצרים, זמניים, ומבין שהם לא העיקר. הוא יכול להדחיק את המחשבה על המוות, או להתמודד איתה מחדש כדי למצוא את משמעות קיומו. כל מי שהספיד אדם יקר לו, גם יודע שלא מספידים אדם בכמויות החומר שהוא השיג בעולם הזה, אלא בתכונותיו הטובות והישגיו הרוחניים, אז מדברים על התנהגותו הטובה עם אנשים, על עזרתו לקרובים לו, על טוב לבו ומעשיו הטובים. רק בפני המת מבינים הכל שמשמעות חייו של האדם לא מתבטאת בחומר וההנאות שהשיג, אלא ברוחניות ונתינה.
אם רק היית חושב מדוע נברא האדם, היית מבין מיד שהעולם הזה אינו תכלית הבריאה של האדם, אלא רק האמצעי כדי להגיע לאושר הנצחי. היה עליך לקדש את הרוח על פני החומר, ולא לשכוח לעולם את תכלית חייך. כי החומר הוא לא המטרה, אלא רק האמצעי. לכן יצרתי את העולם בצורה שכזו, כך שאינך יכול לקחת שום דבר מוחשי במותך. המוות עצמו נועד ללמדך שהעולם הזה הוא רק מסדרון המוביל לארמון הגדול.
ודע לך כי באמת האדם נברא כדי להנות יותר מכל יצור אחר בעולם, לא רק מתוך שמחה בעולם הזה, אלא עבור אושר נצחי בעולם הבא. היה עליך רק להביט על חיי האדם כדי לדעת היכן נמצאת תכליתו האמיתית. כי חייו של האדם בעולם הזה הם קצרים, ורב בהם המאמץ והקושי על ההנאה הרגעית והנחת. רק מי שמשיג את תכלית הבריאה, ויודע עבור מה הוא חי, יזכה לאושר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. לשם כך על האדם ללכת לפי הוראות היצרן. כי החומריות בעולם הזה היא רק האמצעי, והאדם צריך לדעת כיצד להשתמש בה כדי לעלות ולהצליח למלא את יעודו. העשיר האמיתי הוא האדם השמח במה שיש לו, היודע להנות מן העולם הזה ולהשתמש בו, במטרה למלא את יעודו עבור האושר הנצחי של העולם הבא".
 
 
רגע של שקט חלף, והקול הוסיף וקרא אליו -
"בני, בני יקירי,
הבט וראה, שעל כל ההשגות הללו נתתי לך נשמה גבוהה, נשמה הנעלה מכל החומר, נשמה הזועקת לרוחניות, שאינה מוצאת שום סיפוק בעולם החומר. והרי כל חייך רדפת אחרי גאווה, ממון ותענוגות חומריים. וכל חייך ראית שלא קיים אושר אמיתי בדרך שבה אתה הולך, כי הנשמה שלך זעקה לאמת נשגבה יותר.
לא מצאת אושר בשום דבר חומרי בחייך, הנפש שלך הקיאה את החומר, וכל חייך עברת ממרדף למרדף אחרי הצלחות חומריות, ופעם אחר פעם ראית ששום חומר אינו מספק אותך לאורך זמן. מדוע לא חיפשת את סוד האושר? מדוע לא הסכמת להודות שיש בתוכך נשמה אמיתית שזועקת להתחבר לרוח גבוהה ממנה?"
 
האתאיסט הקשיב לכל מילה ומילה, ורגש של יראת כבוד מילא את נפשו. הדברים היו כל כך פשוטים, כל כך ברורים, ועם זאת, לא צפויים בכלל. היה זה כאילו האמת ניצבה כל חייו מתחת לאפו, אך הוא מעולם לא טרח להביט בה.
 
לבסוף הודה האתאיסט באמת, או לפחות בחלק ממנה.
"נכון", זעק נמרוד בכאב, "יכולתי להבין שאתה קיים, ואין לי עכשיו שום תירוץ להתכחש לקיומך. לא רציתי להאמין בך, ולכן לא העמקתי לחשוב בהגיון על קיומך. זאת האמת. אבל איך אפשר להאשים אותי? הרי העולם הזה דומה למבוך. יש אלפי דתות בעולם, כולם חושבים שהם יודעים את האמת על החיים, אז איך יכולתי לדעת היכן היא האמת? מרוב כמות הדתות בעולם, חשבתי שאין דת אמת, אלא כל הדתות הומצאו".
 
 
הקול חזר על השאלה, והשיב עליה -
"חשבת שאין דת אמת בעולם?
הרי כל המציאות של האדם זועקת להוראות יצרן. הרי לכל בעלי-החיים שיצרתי בעולמי מסרתי הוראות יצרן. אפילו הנמלה והיתוש יודעים מרגע בריאתם מהו תפקידם בחיים, מהביצה ועד המוות. דבורים, נמלים, צרעות, טרמיטים, לכולם יש הוראות יצרן כיצד לחיות בשיתוף פעולה, וכל אחד ממלא את חלקו ללא שאלות וללא ספיקות, מבוקר ועד ערב.
האם לא שאלת את עצמך, כיצד יודעת החתולה לטפל בגוריה? כיצד יודעות הציפורים לעוף ולהיכן? כיצד יודעת התרנגולת לדגור על ביציה? כיצד יודעות החיות לתקשר בין אחת לשנייה? כיצד יודעים כל בעלי החיים לשרוד בטבע ולהשתמש בכל איבר ואיבר שנתתי להם?
אני נתתי להם את כל הידיעות הללו, את הוראות היצרן הטבועות בראשן. כל חיה ויצור שבראתי בעולמי קיבל הוראות יצרן מרגע הלידה ועד המוות, וכל אחד ואחד מהם יודע את תפקידו בעולם. האם חשבת שהאדם שיצרתי בעולמי, שהיצור המורכב ביותר בתבל, לא יקבל שום הוראות יצרן ממני?
והרי ראית שלא נתתי לאדם הוראות יצרן כמו לשאר בעלי-החיים, כי האדם אינו יודע מרגע הלידה ועד המוות את תפקידו בעולם, וכל אדם מחפש את משמעות חייו בעולם. לכן היה עליך לחפש את הוראות היצרן בספר ההדרכה שמסרתי לבני-האדם".
 
האתאיסט הבין את ההגיון שבדברים, ולא מצא דרך להתווכח איתם. הרי כל מכונה שהאדם יצר זקוקה להוראות יצרן, אפילו נגן או מיקרוגל ביתי. על אחת כמה וכמה מכונות מורכבות, כמו מחשבים ומטוסים, עבורם לומדים בני-אדם אפילו שנים כדי לדעת כיצד להפעיל אותן. והאדם, שהוא המכונה המופלאה ביקום, ודאי קיבל הוראות יצרן מבוראו, ויש למצוא אותן. או אז, חשב לעצמו האתאיסט לעצמו, שאולי היה די לבחור במוסר האנושי, האוניברסאלי של כל בני-האדם.
 
האתאיסט עמד להביע את דבריו, אך בעל הקול ידע את מחשבותיו, וענה לו מיד -
"בני יקירי, הבט בעולם לתוכו נולדת, וראה כמה מלחמות ושנאה ורוע על לא כלום. כל אומה ואומה נלחמת על האמונות והערכים שהם המציאו לעצמם. ערכים שמשתנים מתקופה לתקופה וממקום למקום. מה שהיה אתמול אסור ביותר הפך היום מותר, ומה שהיה אתמול מותר הפך היום אסור. והכל נפרץ. אנשים מוכנים להרוג על דעותיהם, ולהלחם בעמים אחרים עבור הדעות שלהם. מיליונים נרצחו עבור דעות משתנות.
האם לא תשכיל להבין שהאדם לא יכול לבחור בין טוב לרע בעצמו? האם לא ראית שהאדם לא יכול להחליט מהו טוב ומהו רע, והוא משנה את דעתו ממקום למקום ומתקופה לתקופה? המוסר של בני-האדם אינו מוחלט, ולכן הוא גם אינו אמיתי, ולעולם לא יוכל להיות ספר הדרכה לבני-האדם.
הנה שאל את עצמך, מה המותר ומה האסור ביחסי אישות בין המינים? כיצד מתחתנים גבר ואשה? וכיצד יכולים גבר ואשה להתגרש? מהו כיבוד הורים, ועד כמה? מהו היחס למת? מה מותר או מה אסור לבני-אדם לאכול? מהו היחס לבעלי-חיים? האם מותר לשחוט, וכיצד שוחטים? מהו הדין לחולה סופני המבקש למות, או לאשה הרוצה להפיל את עוברה? מאין עליך לדעת מהו העונש הנכון לרוצח או גנב, מתי מותר להלחם ולהרוג, מתי מותר לוותר על החיים, ומתי צריך לקדש את החיים? ואין לשאלות האנושיות סוף, כי האדם שבראתי בעולמי מורכב מאין כמוהו, וכך הם גם הוראות היצרן שנתתי לו, שאין להן סוף.
וכל אלו הם רק השאלות המעשיות, אך מה בדבר השאלות המהותיות? מה לגבי החשוב מכל - מה אני רוצה ממך, ומדוע בראתי אותך בעולם הזה? ומה מצפה לאדם בעולם הבא? מאין באת ולאן אתה הולך? על כל אלה היה עליך לחפש את הוראות היצרן האלוקיים, את התשובות שמסרתי לבני-האדם בעולמי.
ואם לא די באלה, הנה טבעתי באדם רצון למשמעות ולדת, טבעתי בו שאלות קיומיות, רצון לחיפוש האמת, ורגש דתי, רק כדי שיחפש את הוראות היצרן האמיתיות בעולם. מדוע לדעתך נתתי לבני-האדם יכולת שכלית וכח בחירה להכיר בקיומי, אם לא ציפיתי מהם להכיר בקיומי? מדוע אתה חושב שנתתי לבני-האדם רגש דתי, שאיפה לנצח, ורצון למשמעות דתית, אם לא יצרתי עבורם משמעות שכזו? וגם אם הצלחת להדחיק רגשות גבוהים אלה מליבך, הרי ודאי ידעת על כל מיליארדי האנשים השואפים לדת וזקוקים לה.
אם יצרתי אדם צמא למים, הרי ודאי תדע שגם יצרתי עבורו מים. ואם יצרתי אדם השואף למשמעות, ידוע תדע שיצרתי עבורו משמעות. די היה לך להפעיל חשיבה פשוטה, מתוך כל השכל והחוכמה שנתתי לך, כדי להבין שעליך לחפש את רצוני בעולם".
 
האתאיסט היה נבוך, אך הוא לא אמר נואש. הוא בחר כיוון חדש, ושאל במקום זאת -
"גם אם מסרת לבני-האדם ספר של הוראות יצרן, איך היה עלי למצוא אותו? הרי יש אלפי דתות בעולם, וכל אחת טוענת שהיא מחזיקה באמת המוחלטת".
 
 
הקול ענה בפשטות -
"בני היקר, האם בדקת פעם בחייך, כמה ספרים יש בעולם, שאנשים טוענים שא-לוהים בכבודו ובעצמו הכתיב אותם מפיו מילה במילה עבור בני האדם?
יש רק ספר אחד שכזה בכל העולם כולו.
ומנגד זאת, גם הדתות הגדולות בעולם מודות בעצמן שהן נכתבו רק לאחר מותם של כל נביאי השקר שלהם. הנצרות והאיסלאם מודים בעצמם שנביאי השקר שלהם מעולם לא כתבו את התורות שלהם. הנצרות והאיסלאם מודים בעצמם שהתורות שלהם לא הוכתבו מפי הא-לוהים מילה במילה, והם עצמם מודות שהתורות שלהם השתנו פעם אחר פעם למאות ואלפי גרסאות שונות.
בכל העולם כולו, תמיד היה רק ספר הדרכה אחד אותו מסרתי לבני-האדם ישירות מפי. יש רק דת אחת בעולם שטוענת שהיא נכתבה מפי עוד בחיי הנביא, וניתנה לעם שלם. תמיד דאגתי שלא יוכלו בני-האדם להמציא תורת א-לוהים מפי הא-לוהים. ולכן מאז ועד עצם היום הזה, אין ולא היתה עוד דת שטענה לספר שנכתב ישירות מפי. תורת ישראל היתה מאז ומעולם התורה היחידה שנכתבה מפי הא-לוהים, כי היא התורה היחידה שמסרתי לבני-האדם מאז בריאת העולם".
 
האתאיסט מצא תירוץ מהיר -
"אבל גם הדתות האחרות טוענות שהספרים שלהם נכתבו בהשראה אלוקית, ברוח הקודש ודברים מסוג זה. הם מציעים ספרי הדרכה לחיים, כיצד יכולתי לדעת היכן היא האמת?"
 
והקול ענה -
"יש רק ספר אחד שנכתב מפי ישירות, ואין עוד ספר עליו טוענים שהוא נכתב ישירות מפי הא-לוהים. היה עליך לסמוך על סימן ברור. כי אם חיפשת ספר של הוראות יצרן מפי, ומצאת רק ספר אחד של הוראות יצרן מפי, אין לך מציאות ברורה מזו. החיפוש תם והושלם.
אך אם לא די לך בכך, נסה נא לבדוק ולחפש כמה ספרי הדרכה דתיים יש בעולם. תורת ישראל היא הדת היחידה בעולם המציעה ספר חוקים מלא, בכתב ובעל פה, לכל סוגי השאלות האנושיות: חיי אישות, חברה, דיני משפט, מצוות מעשיות, מוסר ומידות. תורת ישראל עונה לכל השאלות שבכל דור ודור עבור כל אדם ואדם.
כעת הבט בכל הדתות בעולם, ותראה שלא קיימת אפילו עוד דת אחת שמציעה ספר חוקים אלוקי, אלא כל דת ודת טוענת לאורח חיים משלה, ללא שום מוסר אבסולוטי, ללא מצוות וללא חוקי משפט אלוקיים.
יש רק דת אחת בעולם כולו המציעה ספר חוקים מלא לבני-האדם מפי הא-לוהים. לא קיים עוד ספר חוקים אחד בכל העולם כולו, עליו טוענים בני-האדם, שהוא נכתב מפי הא-לוהים".
 
 
האתאיסט התעקש בכל זאת -
"אבל איך יכולתי לדעת זאת? הרי לא ציפית ממני לבדוק בכל דתות העולם, הרי יש אלפי דתות בעולם!"
 
הקול ענה בפשטות -
"בני, בני יקירי, הרי כל הדתות בעולם עוסקות מאז ומתמיד באלים ובפסלים ובאלילים. הם מאמינים ביצורים בעלי גוף, עובדים את הכוכבים וחיות-אדם פרי דמיונם. היה עליך לדעת מיד שכל הדתות בעולם הן שקר, ודת אמיתית יכולה להיות אך ורק דת שניתנה מפי א-לוהים אחד שאין לו גוף. היה עליך פשוט לחפש דת שנמסרה מבורא עולם. וכמה דתות שכאלו יש בעולם?
הכל יודעים זאת, כי יש רק שלוש דתות בעולם כולו הטוענות לקיומי ומפרסמות זאת, שיש רק אל אחד, שברא ושולט בעולם ללא גוף. ואלו הן היהדות, הנצרות והאיסלאם. כל הדתות האחרות בעולם עוסקות באלילים, והן כולן שקר מיסודן. לא היה לך מקום לחשוב על אמיתותן, כי היה ברור מתחילה שהאמת אינה נחלתם.
ומכאן החיפוש הוא פשוט מאין כמוהו, כי היה עליך לדעת שהנצרות והאיסלאם מבוססים על תורת היהודים ומודים בה שהיא אמת, אך תורת היהודים מעולם לא הודתה להם ולנביאי השקר שלהם. לכן היה עליך ללכת ישירות למקור האלוקי, לדת הקדומה והראשונה ממנה הועתקו הדתות האחרות, ובה מודים כולם, כי אין טעם להאמין לחיקויים וזיופים של האמת".
 
ואז האתאיסט חשב לעצמו, שגם אם תורת ישראל הגיונית, מאין היה לו לדעת שהיא אמיתית? האתאיסט מצא ברעיון זה תירוץ נוסף להשען עליו -
"נכון", קרא נמרוד, "עכשיו אני רואה לראשונה שתורת היהודים היא הדת ההגיונית היחידה בעולם. אך אולי אנשים המציאו אותה רק כדי לענות על הצורך ההגיוני למשמעות? איך יכולתי לדעת שאתה באמת מסרת את התורה לעם היהודי?"
 
הקול ענה בנחת וללא איחור -
"בני יקירי, ספק קיים רק כאשר קיימות שתי אפשרויות. אך קיימת בעולם רק תורה אחת, ולא שתיים. אז כיצד יכולת להטיל ספק ועל מה? היה עליך להאמין בספר ההדרכה שמסרתי, כי יש רק ספר הדרכה אחד בעולם כולו, שנמסר מפי הא-לוהים. הרי ידעת שיש צורך בהוראות יצרן מפי הבורא, וידעת שרק דת אחת בעולם מתיימרת להציע הוראות יצרן מפי הבורא. לא נתתי מקום לספק, וגם את הספק האחרון עקרתי מיסודו, מתוך ההיסטוריה של עם ישראל.
ודאי הבנת שכל אדם יכול לספר סיפור, וכל אדם יכול לשקר שנגלה אליו הא-לוהים, או שנגלו אליו מלאכים ושדים. לאנשים יש את כח הדמיון והתעתוע והשקר. אבל דבר אחד בני-אדם לא יכולים להמציא, וזו היסטוריה של עם שלם.
לכן נגליתי בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני אדיר ונפלא שלא היה כמוהו מאז ועד עולם.
כל עם ישראל ראה את שליטתו של יוצר העולם, את עשרת מכות מצרים, ואחר כך קרעתי להם את הים, הצבתי להם עמוד אש ועמוד ענן להאיר ביום ובלילה, והנסים לא פסקו עשרות שנים, וכל העם ראה אותם בעיניו, כי הכל ראו את עשרת מכות מצרים, הכל ראו את קריעת ים סוף ואת מעמד הר-סיני. ברצוני האכלתי והשקיתי את בני-ישראל במשך ארבעים שנה במדבר, ובכוחי הם כבשו את הארץ, והכל ידעו זאת ללא ספק.
והיסטוריה זאת היתה לזיכרון עולם בעם ישראל, כי לזכר המאורעות האדירים הללו חוגגים בני-ישראל חגים בכל שנה ושנה, לזכר יציאת מצרים, לזכר הישיבה בסוכות, ולזכר נתינת התורה. ובני-ישראל שומרים מידי יום ביומו מצוות לזכר יציאת מצרים הנסית, את המזוזה והתפילין והציצית והשבת. בכל יום ובכל שבוע ובכל שנה הם מעידים בנאמנות על ההיסטוריה של עם ישראל, ומוכנים לההרג עבור האמת הזו, ולא יהיו מוכנים לשנות מן האמת גם את קוצו של יוד.
האם תוכל למצוא בכל העולם כוללו עוד תורה אחת המספרת על נפלאות הבורא האדירים לבני-אדם, האם תוכל למצוא עוד תורה בעולם כולו המתארת את שליטת הבורא בכל נפלאות הטבע בפני כל העם? התמצא עוד תורה בעולם המספרת על התגלות הא-לוהים בפני עם שלם באותות ובמופתים? השמע עוד עם בעולם את קול א-לוהים מדבר אליו מתוך האש כאשר שמעו כל בני-ישראל בהר-סיני?
ובתורת ישראל תמצא נסים אדירים בכל ארץ מצרים, לעיני ישראל לעיני עמים שלמים, ואלה נסים שלא היו כמותם מימות הבריאה, הנה הוכחתי לעמי הנבחר שאני אחד ואין שני, ואין מלבדי אמת אחרת".
 
 
האתאיסט ידע זאת, והוא גם ידע שהדתות הגדולות בעולם מודות בהיסטוריה האלוקית של עם ישראל, ולא מסוגלות להתכחש לה. אך הוא בכל זאת שאל -
"אכן לא היו עוד סיפורים שכאלה בדתות אחרות, אך כיצד יכולתי לדעת שהנסים המסופרים בתורה היו אמיתיים? הרי גם נביאי שקר אחרים עסקו באשליות וכישופים...".
 
והקול ענה -
"איך תשווה בין השניים אפילו בפיך? אם תראה אדם המזיז אבן קטנה ממקום למקום, האם תחשוב שהוא מסוגל להזיז גם הר ממקומו?
הקוסם יכול לתעתע באנשים שהוא הופך כוס מים לכוס דם, אך האם הוא יכול להפוך ים שלם לדם? האם הוא מסוגל להוריד אש וברד יחד מן השמים, ולהביא אסונות טבע אדירים בכוח רצונו?
הרי כל הקוסמים וכל המכשפים עוסקים רק בתעתועים ואשליות, הם אינם מסוגלים לשנות את הטבע שבראתי, וכוחם מוגבל לרמתם האנושית. הם אינם יכולים לשנות את הטבע והעולם, הם אינם מסוגלים להביא אסונות על-טבעיים על ארץ שלמה, להתגלות בפני עם שלם, לקרוע את הים, או להשקות ולהאכיל עם שלם במדבר במשך ארבעים שנה. רק מי שברא את הטבע מסוגל לשלוט בטבע ולשנותו. וכך אכן עשיתי בפני עם ישראל, וכך הם אכן יצאו ממצרים בנסים, באותות ובמופתים.
האם היה עוד עם בעולם שסיפר על התגלות אלוקית בפני עם שלם? האם היה עוד עם בעולם שראה אותי קורע את הים? והופך ים שלם לדם? ומטיל מכות בארץ שלמה והורג כל בכור בארץ ברגע אחד? ובוקע את האדמה כדי שתבלע את החולקים, ומעלה הר שלם באש ובברקים מבלי שיפגע איש, ולעומת אלה משקה ומאכיל עם שלם במדבר ומנצח את מלחמותיו? האם עוד עם בעולם סיפר על נסים אדירים שכאלה?
נגליתי בפני כל עם ישראל, והראיתי אותות ומופתים עבור כל עם ישראל. רק אני שולט בטבע ומחייה אותו. שום עם ושום קוסם לא יכולים לשקר על מה שלא היה, כי רק אני יכול לשנות את הטבע ולהתגלות בפני עם שלם בנסים אדירים ובארץ שלמה.
אין עוד עם בעולם המספר על נסים המראים שליטה בכל חוקי הטבע. והנה ניצבת בתורה עדות יחידה בהיסטוריה על עשרת מכות מצרים, המראים על שליטתי בכל חוקי הטבע והעולם. מכת הדם הראתה את שליטתי במים. מכת הצפרדעים ומכת הכינים הראו על שליטתי בשרצים והיצורים הקטנים. מכת הערוב (-חיות טרף) הראתה על שליטתי בכל בעלי-החיים, גם הגדולים והחזקים. מכות הדבר והשחין הראו את שליטתי גם על מחלות וחיי אדם. מכת הברד (אש וברד אשר ירדו יחד מן השמים) הראתה את שליטתי על חוקי הטבע והשמים. מכת הארבה (-החגבים) הראתה את שליטתי על התבואה והיבול. מכת החושך הראתה את שליטתי על העולם, על היום ועל הלילה. ומכת הבכורות הראתה את שליטתי על חיי כל אדם ואדם בעולמי.
ואם היית נותן דעתך למכת בכורות, גם היית מבין שכדי להרוג כל בכור בארץ מצרים יש להכיר כל אדם ואדם, לדעת מי בכור ומי לא, וכדי להרוג את כולם בבת-אחת היה עלי להיות בכל מקום. האם לא ראית שהתורה מדווחת על בורא עולם ולא אחר? האם לא הבנת מן התורה שאני נמצא בכל מקום ובכל זמן, רואה הכל ושומע הכל, ודבר אינו נסתר ממני?
אם היית קורא את תורתי, אז גם היית לומד על שליטתי המדוייקת בכל נברא, כאשר כל מכה ומכה התרחשה רק אצל המצרים, אך עם ישראל לא סבל מן המכות. המצרי היה צמא למים, אך היהודי זכה למים, המצרי איבד את בהמותיו, אך היהודי לא איבד דבר, המצרי סבל מכינים ומדבר ומשחין אך היהודים לא נפגעו כלל. כל בכור מצרי נהרג, ובכורי היהודים חיו ויצאו ממצרים בריאים ושלמים. לעם ישראל קרעתי את הים כדי שיעברו בו, והמצרים טבעו בים סוף. הראיתי את שליטתי בטבע ובחיי כל אדם וברייה, והתגליתי בפני עם שלם.
האם היה עוד קוסם, מכשף או נביא של דת זרה אשר הצליחו לשנות את הטבע בפני עם שלם? האם היה עוד עם שהעז לספר סיפורי נסים אדירים שכאלו על שליטתי בטבע? כולם מספרים רק על קוסמות ועל כישוף, אותם מסוגלים לעשות גם קוסמים בדור הזה. אך איש מהם לא מסוגל להטעות מיליונים שהם רואים דבר אדיר שלא היה. איש מהם אינו מסוגל להביא אסונות טבע בתזמון ובכוונה, ואיש מהם אינו מסוגל לשנות את הטבע ואת חוקיו לפי רצונו. רק מי שיצר את הטבע מסוגל לשלוט בטבע, וזה מה שעשיתי עבור בני ישראל. גיליתי את כוחי בפניהם, נגליתי בפני עמי הנבחר, וכך ידעו כולם שאני הוא הבורא ואין אחר. זוהי העדות שמסרתי לדורות, עדות שאין שנייה לה".
 
 
האתאיסט לא מצא מה להשיב, ולרגע חשב לעצמו, שגם אם התורה באמת מספרת על נסים אדירים שכאלו המוכיחים שליטה בטבע, מי אמר שהם אכן קרו?
 
אך לפני שהאתאיסט הספיק לומר את מחשבותיו, קרא הקול שנית ואמר -
"האם עכשיו תעז להטיל ספק בהיסטוריה שכל אבות העם היהודי היו עדים לה?
האם תעז להטיל ספק בהיסטוריה שמעביר עם שלם בנאמנות מזה אלפי שנים?
האם תעז להטיל ספק ברמת הלימוד וההשקעה של בני-ישראל בהיסטוריה, ורמת העמקות שלהם בתורתי? האם תעז להטיל ספק בהיסטוריה עליה היו מוכנים לההרג רבבות מבני ישראל במשך אלפי שנים?
האם תעז להטיל ספק ברמה הביקורתית של התורה כלפי עם ישראל, וברמה הביקורתית של עם ישראל במשך אלפי שנים? האם תעז להטיל ספק ברמה ההיסטורית והביקורתית של התורה, בשושלת הדורות, התאריכים, השמות והפרטים?
האם תעז להטיל ספק בכל החגים והמצוות הרבות אותם מקיימים בני-ישראל מדור לדור כדי לזכור את ההיסטוריה הזו לכל פרטיה? האם תעז להטיל ספק בקשיות העורף של העם היהודי, ברמה הביקורתית שלו וחוכמתו? האם תעז להטיל ספק באלפי שנות גלות של רדיפות, בהן לא איבדו בני ישראל את התורה וההיסטוריה של עמם?
האם תעז להטיל ספק בהיסטוריה שעם שלם מעביר אותה מדור לדור, על התגלות שכל העם כולו היה עד להתרחשותה, ומודה בה מזה אלפי שנים, ועוד מקיים מאות מצוות לזכרה? והרי בשום היסטוריה של עם אחר אינך מטיל ספק, כי לא ניתן להמציא היסטוריה של עם שלם, כפי שלא יכלו בני-אדם להמציא מלחמות שלא היו, שואה או אסונות. ואתה מאמין לכולם, ואפילו להיסטוריה של עובדי אלילים, ולבני-ישראל הנאמנים והצדיקים מכל עם - לא תאמין?
היה עליך לדעת, כי לא קיים עוד עם אחד בעולם כולו שטוען שא-לוהים נגלה אליו, בפני כל העם, באותות ובמופתים כדי לתת להם תורה ומצוות. היש לך סימן גדול מזה לתורת הא-לוהים בעולם?".
 
ולאחר מילים אלו, הוסיף הקול בשלווה -
"ודי היה לך לקרוא בתורה כדי לראות את אמיתותה. הבט וראה, כי זו התורה היחידה בעולם המספרת את כל ההיסטוריה האנושית מתחילת הבריאה, המדווחת על סדר הדורות, השמות, הגילאים, האנשים, המקומות והזמנים. לא קיימת בכל העולם כולו דת היסטורית מזו, המדייקת בכל פרט, והמתארת כל פרט בפירוט כה גדול. והנה הדבר היה צריך להיות לך לסימן, שזו דת האמת, הביקורתית והנאמנה מכל דת אחרת בעולם כולו.
ואז גם היית רואה, כי התורה מדגישה כל חטא וכל טעות, גם של מלך ונביא. התורה מספרת בפירוט את חטאי העם, וגם את טעויות וחטאי הצדיקים והמלכים של העם. ואיזה עם יהיה מוכן להעביר סיפורים שכאלו, אם לא היו אמת? ואיזה עם היה מוכן לחגוג חגים ולקיים מצוות לזכר סיפורים שכאלו, אם הם לא היו היסטוריה נאמנה לגמרי?
רק ללמדך על הרמה הביקורתית של התורה, על האמיתות שלה, מכל דת אחרת בעולם. כי כל העמים תמיד התגאו בכוחם וחוכמתם, אך שום עם בעולם לא היה מוכן להודות חטאיו וכשלונו, אם לא היתה זו האמת לאמיתה, וגם אז, רק עם אמיתי וישר יעביר מדור לדור היסטוריה הפוגעת בשמו. והנה ראית שעם ישראל תמיד היה ישר בכל דרכיו ולא הסתיר את האמת מאיש. מדור לדור העבירו האבות לילדים את האמת כולה, את הטוב ואת הרע כפי שהם.
הנה ראית כי בני-ישראל תמיד המשיכו מורשת זאת, והיו נאמנים לאמת, הודו על טעויותיהם וחטאיהם ולא היו מוכנים לשנות מן האמת. כל ספרי התלמוד שמעביר העם היהודי מזה אלפי שנים מראים על חוכמתם וישרותם של שופטי ישראל, ללא שינוי וללא חשש, כי תורת אמת נתתי להם, ותורת אמת היא תישאר. האם מצאת בכל העולם כולו תורה אמיתית וישרה מזאת? האם היתה לך עוד סיבה מציאותית להטיל ספק באמת?"
 
 
האתאיסט חשב לרגע, ואז שאל -
"ומאין יכולתי לדעת שלא שינית את התורה מאז ועד היום? הרי הנצרות והאיסלאם מודים בהיסטוריה היהודית, אך גם טוענים שמאז נתינת התורה שינית את דעתך, נטשת את בני-ישראל, ומסרת להם תורה וברית חדשה".
 
הקול ענה -
"היה עליך להאמין לי, שאיני משנה את דעתי, כי אינני אדם המשנה את דעתו. נצח ישראל לא ישקר ולא יחזור בו מהחלטה, כי לא אדם הוא לחזור בו מהבטחתו.
והרי בכל התורה וספרי הנביאים אני חוזר ומדגיש שעל עם ישראל מוטל לקיים את תורתי עד סוף כל הדורות כולם, ולשמור את הברית שכרתתי עימם בהר סיני. היה עליך לדעת שאני קורא כל הדורות כולם, וכבר כתבתי בתורתי שעם ישראל יפוצו בעולם וגם יכשלו בשמירת התורה שנתתי להם, אך הם לעולם לא יכחדו, כי אני אשמור עליהם ועל זרעם, והם יחזרו לשמור את תורתי כפי שהבטחתי לאבותם ולהם. והנה ראית שעם ישראל שורד נגד דרך הטבע וההיסטוריה, ואני שומר על קיומו גם בתוך כל הצרות והיסורים.
אך גם אם רציתי לשנות את תורתי, האם לא הייתי נגלה אל הגויים כפי שנגליתי בפני כל עם ישראל? ואם חתמתי חוזה בשני עדים, האם כעת אשנה את החוזה רק בפני עד אחד? האם חשבת שנגליתי בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני אדיר ונפלא, רק כדי לבטל את הברית כולה בפני אדם בודד?
ואם חתמתי חוזה בעצמי, האם כעת אשנה את החוזה מבלי להופיע בעצמי? והרי גיליתי את כבודי בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני, וכל עם ישראל שמע את קולי. האם חשבת שאחרי כל אלה אבטל את הברית מבלי שאופיע לעיני כל העם? והרי כל עם ישראל ראה את נפלאותי האדירים, את עשרת מכות מצרים, את קריעת ים סוף ואת מעמד הר-סיני הבוער באש. ואיך אחרי כל הנפלאות הללו יחליף אדם אחד את תורתי במעשי קוסמות?
והרי אני קורא הדורות מראש, האם חשבת לרגע שהייתי מודיע לבני-ישראל לקיים את תורתי הראשונה לעולם, אם בחרתי לנטוש אותם? האם חשבת שהיית מודיע כך לאבותם, וממשיך לקיים את זרע ישראל השומרים את התורה לחינם? והרי קיום הברית בידי בני-ישראל במשך אלפי שנים ועד היום הזה, מוכיח כאלף עדים שאין ולא היתה שום ברית חדשה".
 
 
ועוד אמר הקול -
"ועם כל אלה היה עליך רק להביט על סוד נצחיותו של העם בו בחרתי לשמור את תורתי, ולהפיץ את אורי בעולם כולו.
הוא העם הנרדף והמפוזר ביותר בעולם לאורך אלפי שנים, בזוי כנגד כל טבע, בגלל חטאיו. ובכל זאת שורד נגד כל טבע. האם תוכל לומר שהעם היהודי שרד אלפי שנים בדרך הטבע העיוור? והרי שונאי ישראל ניסו להכחיד את זרע ישראל שוב ושוב ללא הועיל. עם ישראל גורש ממקום למקום, והתבוללו ממנו רבבות של יהודים, ובכל זאת הוא קיים ללא שום הסבר טבעי. האם לא ראית את יד ההשגחה בכך?
כעת הבט באומות האדירות ששלטו בעולם, היכן הן היום? כולן נכחדו, נהרגו, התבוללו ונעלמו מעל פני האדמה. אף אחד מהן לא שמרה על זהותה ועל דתה אלפי שנים, כי כולן נהרסו ונעלמו כפי רצוני. ורק עם ישראל שרד, שמר על זהותו ועל דתו, גם חרף הרדיפות האיומות. האם לא ראית את שליטתי בהיסטוריה כולה?
עם ישראל היה מעט ונותר מעט, שורד אלפי שנים על אף קטנותו, עיני כל העולם נשואות אליו, ודתו התפרסמה בכל העולם כולו. עם ישראל לא רדף גויים ולא הכריח גויים להתגייר, הוא אפילו לא עודד גויים להתגייר, ואף הקשה את הגיור (שהוא סימן לאמת, שרק מחפשי האמת האמיתיים זוכים בה). ועל כל זאת, עם ישראל שרד. האם חשבת על כך בחייך אפילו פעם אחת?
דרך הטבע הוא שעמים יתבוללו ויעלמו בתוך עמים גדולים ועצומים מהם, במיוחד כשהם קטנים. דרך הטבע שעמים קטנים ונרדפים יכחדו ויעלמו.ועם זאת בני-ישראל לא נכחדו, תורתם לא נעלמה, והם שמרו על זהותם תמיד. האם חשבת זאת לטבע? הבט בכל התכונות של עם ישראל במשך אלפי שנים, וחשוב ביושר, האם קיומם אינו מוכיח את שליטתי בהיסטוריה?
על אף המספר המועט, על אף הפיזור בכל העולם,
על אף הדחייה לגייר, על אף ההתבוללות הרבה,
על אף הרדיפות והאסונות, על אף שנאת ישראל והבזיון,
על אף הנסיונות לנצר ולאסלם, על אף הגירושים החוזרים,
על אף רדיפת התורה וכל לומדי התורה,
על אף שהם שנואים יותר מכל עם אחר בעולם,
ועל אף הגויים שניסו להרוג את כל היהודים בעולם שוב ושוב,
ועדיין עם ישראל שורד, במשך אלפי שנים, נגד כל טבע ונגד כל הגיון, והם ותורתם מפורסמים בכל העולם ומפיצים אור לכל העולם. האם לא ראית את יד ההשגחה בהיסטוריה?
הנה יכולתי לכלות את עמי ישראל עשרות פעמים במהלך ההיסטוריה, כמו שנכחדו כל העמים הקדומים, אך ריחמתי עליהם תמיד, לא הכחדתי אותם מגוי, וכן יזכר שם ישראל עוד. בכל דור ודור קמו עמים לכלות את ישראל, ומי הציל אתכם מידם אם לא אני?
הכל רצו ברעתכם, והרעה תמיד שבה אליהם. כפי שהופיעו, כך הם נעלמו, כאילו לא היו, ורק אתם נשארתם כהבטחתי. ולעומת זאת, כל מי שניסה להכחיד את זרע ישראל נעלם, ועם ישראל שורד וחי אלפי שנים, מאז קיבל תורה בסיני ועד היום הזה. הבט בהיסטוריה, וראה - מצרים, אשור, כנען, בבל, פרס, רומא, יוון, כולם נעלמו ואינם. ורק עם ישראל שרד. רק עם ישראל מעביר את ההיסטוריה של יציאת מצרים והתורה מזה אלפי שנים, חוגג את החגים לזכר הנסים והגבורות, ומקיים את המצוות במשך אלפי שנים.
ואחרי כל הצרות והרדיפות, חזר עם ישראל לארצו, ונגד כל טבע עמד בפני מלחמה באומות אדירות וחזר לשבת בארץ המובטחת, בדיוק כפי שהבטחתי על ידי נביאי באחרית הימים. האם לא ראית את ידי בכל אלה? האם באמת חשבת שכל אלו קרו מעצמם בדרך הטבע והמקרה?
הנה הבטחתי בתורתי שהתורה לא תשכח לעולם וזרע ישראל לא יכחד, וראית כיצד אחרי אלפי שנות גלות חזרו קהילות ישראל מכל תפוצות העולם, וכולם חזרו עם אותה תורה ואותן מצוות".
 
 
 
וסיים הקול את התשובה בדברים אלה -
"וגם אם היית מטיל ספק באחת מהראיות, בספר ההדרכה, בתורה האלוקית, ברמה הביקורתית, ברמה ההיסטורית, בנבואות שהתגשמו, במעמד הנפלא, בנסים האדירים, בסוד הנצח של העם היהודי, בשיבה מהגלות, ביד ההשגחה... גם אם היית משקר לעצמך ומטיל ספק באחד מאלה, כל שהיה עליך לעשות הוא לחבר את כל הראיות ביחד, ואז היית רואה לפניך את התמונה המלאה, כי אז היית מבין מיד שהיהדות היא דת שאין דומה לה בשום מקום אחר בעולם, בכל ההיסטוריה האנושית מאז ועד עולם.
והרי גם הנחתי אותך במקום שהיהדות מצויה בו, וכל מה שהיה עליך לעשות הוא לבדוק את דת אבותיך ברצינות, לקרוא את התורה ביושר ובנאמנות, ולחפש אחר האמת בכובד ראש.
ואני קורא את ליבך ונשמתך, כפי שתמיד קראתי. ואני יודע שאתה חששת לגלות שהיהדות היא אמת, ולכן בחרת לזלזל בה, כדי שלא להחשיב אותה ואת שומרי מצוותיה. פחדת להתחייב לשמור את מצוותי, ולהצטרף לשומרי המצוות הבזויים בעיני חכמי הגויים.
כל חייך חששת לחפש אחר האמת, וללמוד את התורה כפי שהיא, ולכן תמיד למדת את התורה דרך שונאי תורה, כדי ללמוד מהם כיצד לכפור בתורה ולתרץ את כפירתך בתירוצים שכליים למראה. את כל אלה עשית מתוך פחד וגאווה. מה יהיה עליך עתה?"
 
והאתאיסט התמלא פחד ויראה, ואז הודה:
"לא האמנתי בתורתך, כי לא רציתי להאמין בך. זאת האמת. אבל היתה לי סיבה מוצדקת לכך, כי התורה נראתה לי קשה וסתומה, ויש לי שאלות רבות עליה".
 
 
לחץ כאן כדי לכתוב תגובה על החוברת!
 
            לפרק הבא לחץ כאן!
 
    להדפסה לחץ כאן
 
 
  שיחה גורלית:

  http:// gorali.122.co.il